פרשנות מדעית ניתנת בסוגריים לאחר כל פסוק.
פרק 1
1 דבר ה' הנבואי לישראל דרך מלאכי. (כהנים-מהפנטים "משדרים" דרך מלאכי, אבל המילה עצמה היא שם עצם נפוץ; בעברית "מלאחי" פירושו "שליח, מלאך").
2 אהבתי אותך, אומר ה'. ואתה אומר: "באיזה דרכים הראית את אהבתך אלינו?" "האין עשו אחיו של יעקב?" אומר ה'; ובכל זאת אהבתי את יעקב, (המחבר נוגע בספר בבעיות חשובות ודוחקות של החברה של אז. הוא מתחיל בבעיית יחסו של יהוה לעמו. הנביאים חזרו וטענו כי יהוה אוהב את תושבי יהודה, אך כיצד הוכיח זאת הקב"ה? כיצד באה לידי ביטוי אהבתו? היכן ממלכת השפע והשמחה שחזו הנביאים? יהודה עדיין עובר תקופות קשות בעול המדכאים).
3 וישנא את עשו ומסר את הריו לשממה ואת רכושו לתני המדבר. (עשיו בתנ"ך הוא אחיו של יעקב ואביו האגדי של אנשי אדום).
4 אם אדום אומר: "השמדנו, ואנו נבנה מחדש את אשר החרבה", אז יאמר ה' צבאות: "הם יבנו, ואני אשמיד", והם ייקראו אזור רשע, עם אשר נגדו. ה' כועס לנצח. (אדום חוותה בזמן זה פלישה הרסנית לערבים, שלא השפיעה על יהודה, והנביא ציטט זאת כראיה, כביכול, לאהבתו של יהוה לעמו).
5 ותראו זאת עיניכם ותאמרו גדל ה' על גבול ישראל! (יהודה שרד וצריך להודות לאל; הכוהנים הערמומיים, היודעי כל השתמשו באירועים אלו כהדגמה של אומניפוטו הדמיוני של יהוה).
6 הבן מכבד את אביו ואת העבד אדוניו; אם אני אבא, אז איפה הכבוד אלי? ואם אני ה', אז היכן היראה ממני? אומר ה' צבאות אליכם, כהנים, המחללים את שמי. אתה אומר: "איך אנחנו מבזים את שמך?" (איפה הכרת הטוב הזו? איפה הכבוד? אפילו עובדי ה', הכוהנים, איבדו אותה).
7 אתה מקריב לחם טמא על מזבחי ואומר: "איך אנו מבזים אותך?" – באמירה: "שולחן ה' אינו ראוי לכבוד." (כוהני היהדות דורשים יחס מכבד).
8 וכאשר אתה מקריב משהו עיוור, האם זה לא רע? או כשאתה מביא את הצולע והחולה, האם זה לא רע? הצע זאת לנסיך שלך; האם הוא יהיה מרוצה ממך ויקבל אותך בחיוב? אומר ה' צבאות. (במקור העברי יש את המילה "פחה", וזהו התואר האשורי-פרסי של מושל, סטראפ, שנכנס לשימוש בקרב היהודים הקדמונים).
9 על כן התפללו לאלוהים שירחם עלינו; וכאשר דברים כאלה באים מידיך, האם הוא יכול לקבל אותך בחסד? אומר ה' צבאות. (אמירותיו של מה שמכונה "אדון הצבאות" חושפות את העמדה האנוכית ביותר, הקיצונית ביותר, של צמרת הכהונה היהודית, הדורשת את היחס המכבד ביותר כלפי עצמה).
10 מוטב אם אחד מכם נעל את הדלתות, כדי שלא יחזיקו אש על מזבחי לשווא. אין לי חסד עמכם, אמר ה' צבאות, והקרבה מידכם אינה נעימה לי. (מה שנקרא "אדון הצבאות" הוא מאוד קפריזי).